דותן אייזנמן מונה לסמנכ"ל חברת בדיקות התוכנה TESLink מקבוצת SQLink. במסגרת תפקידו יעסוק בפיתוח המקצועי והניהולי של פעילות הבדיקות בקבוצת SQLink. דותן, בוגר תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב, מביא לתפקידו ניסיון ניהולי ומקצועי של מעל 20 שנה בתחום בדיקות תוכנה ואבטחת איכות תוכנה לעולם ההיי-טק ומערכות מידע, עם דגש על פתרונות ייחודיים מבוססי SLA/KPI למיקור חוץ בדיקות ובכללם פרויקטים ופתרונות NearShore. בתפקידיו הקודמים ניהל את מחלקת הוריפיקציה בחברת טלרד תקשורת ואת חטיבת הפרויקטים והשירותים המנוהלים לעולם הבדיקות בחברת נס טכנולוגיות.

הפוסט דותן אייזנמן מונה לסמנכ"ל TESLink מקבוצת SQLink הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת אל על בשיתוף עם חברת כאל אירחה את פורום C3 של בכירי המנמ"רים בישראל, שבאו לשמוע על "ארגון מוכוון נתונים".

סמנכ"ל דיגיטל ומחשוב, שחר מרקוביץ, הציג את האסטרטגיה הטכנולוגית של אל על, שרוצה להיות "החברה החכמה של אומת הסטארט-אפ" - אסטרטגיה שמבוססת על שימוש במידע ואנליטיקה מתקדמת כדי לייצר ערך עסקי באמצעות שיפור חוויית הלקוח והעובד, הצעות ערך ממוקדות לקוח ושיפור היעילות התפעולית.

[caption id="attachment_300087" align="alignnone" width="600"] עדו ביגר, ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על. צילום: קרן מגל[/caption]

ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על, עדו ביגר, פירט כיצד ישיגו את האסטרטגיה. התוכנית של אל על מבוססת על "מידע כנכס" - שדרוג המידע לאורך כל שדרות הארגון, בניית "מפעל BI", המייצר דשבורדים לכלל הארגון בצורה אג'ילית, ומינוף מדע הנתונים כדי להשיג תוצאות כלכליות בארגון. ביגר הציג כיצד השימוש במידע הוביל לשיפור בדיוק המבצעי של אל על ובצריכת הדלק של טיסות.

אירנה פורטניק הציגה את הפעילות הרבה שנעשית בכאל סביב עולם המידע, כולל המיקוד בהנגשת מידע לבעלי התפקיד בארגון, ובראשם המנכ"ל.

[caption id="attachment_300175" align="alignnone" width="600"] המשתתפים באירוע. צילום: רותם אור[/caption]

שי איתן, ראש מדור מידע בכאל, תיאר בפירוט את התהליך של בחירת טכנולוגיות הדשבורדים שלהם (tableau)  והארכיטקטורה הטכנולוגית, הכוללת שכבת מידע אופרטיבית ומידע כשירות (Data as a Service).

[caption id="attachment_300186" align="alignnone" width="600"] מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על. צילום: עדו ביגר[/caption]

לסיום, מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על, תיארה את האתגרים שאיתם מתמודד המנמ"ר בעולמות הביג-דטה, והצורך העסקי לספק נתונים ולהעביר אותם ממקום למקום תוך התמודדות עם רגולציה, כמו חוקי הגנת הפרטיות ו-GDPR ונושאי סייבר. המנמ"ר, הסבירה מרכוס, צריך לאזן בין ניהול הסיכונים לבין הצורך לתת את השירות הכי מיטיב וליצור מערכת גמישה ופתוחה.

[caption id="attachment_300086" align="alignnone" width="600"] במרכז: רוני פינקלשטיין, ראש אגף שיפוץ מטוסים באל על, ושחר מרקוביץ', סמנכ"ל הדיגיטל והמחשוב של החברה. צילום: קרן מגל[/caption]

בהמשך הביקור סיירו המנ"מרים בהאנגר מטוסים של אל על וקיבלו הסבר מעמיק על תהליך שיפוץ המטוסים בחברה, ולבסוף ביקרו במרכז שליטה אווירי של אל על, שם הוסבר להם על המורכבות הרבה בניהול המבצעים האווירי.

הפוסט פורום C3 באל על בשיתוף כאל: איך להיות ארגון מוכוון נתונים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אילן סגלמן מונה למנהל פיתוח עסקי בישראל בחברת דיגיטל אלמנט, הפועלת בתחום מידע מבוסס מיקום גיאוגרפי. סגלמן יוביל את התחום בישראל על מנת לספק שירות משופר ללקוחות הקיימים, להגביר את המודעות לפתרונות החברה ולשירותיה, ולהרחיב את בסיס הלקוחות ורשת השותפים, במטרה להוסיף ללקוחות החברה ערך לטווח הארוך.

סגלמן, בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון, הינו בעל ניסיון של יותר מעשור בתחומי השיווק והמכירות בתחום ההיי-טק. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בפאוור תקשורת, מפיצת פתרונות חברות אבטחת המידע הגלובליות סופוס וקספרסקי. לפני כן שימש כמנהל מכירות אנטרפרייז בחברת אינטנטיה, ולפני כן  כיהן בתפקידי מכירות שונים בקבוצת אמן.

הפוסט אילן סגלמן מונה למנהל פיתוח עסקי בישראל של חברת Digital Element הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

על גג בניין מטריקס בהרצליה פיתוח הרימו כוסית לרגל השנה החדשה עובדי בנק ישראל, עובדי מטריקס ושותפי החברות באירוע הוקרה עבור כ-200 אנשי מקצוע, אשר לקחו חלק בפרויקט הקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני האשראי של בנק ישראל. האירוע נערך בנוכחותם של חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס,

[caption id="attachment_300235" align="alignnone" width="602"] סיבה למסיבה. מימין: עירון זדה - מנהל הפרויקט מטעם מטריקס, צורי תמם - הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, ליאורה הרץ - סמנכ"לית מכירות במטריקס ודליה רובינסון - סמנכ"לית ומנהלת חטיבת פתרונות פיננסיים וטכנולוגיות במטריקס. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

הקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני האשראי של ישראל הוקם לאחרונה על ידי מטריקס במועד, כאשר קיימת אופציה בהסכם עם הבנק גם לתפעל ולתחזק את המאגר ב-15 השנים הבאות. מדובר באחד מפרויקטי המחשוב הגדולים בישראל, שהיקפו הכספי נאמד ביותר מ-130 מיליון שקלים. הוא בוצע בהתאם לדרישות קפדניות של רגולציה ואבטחת מידע ותוך עמידה מדויקת בלוחות הזמנים – 18 חודשים בדיוק מיום תחילת הפרויקט.

"הוצאנו לפועל פרויקט לאומי יוצא דופן וראשון מסוגו במדינה", אמר כאלו באירוע. "מערכת נתוני האשראי היא בעלת חשיבות אסטרטגית לכלכלה, ביכולתה להגביר את התחרות, להוזיל עלויות, להעצים את הלקוח ולייצר שינויים מהותיים רבים שכל כך חיוניים להתפתחות המשק. זכינו לעבוד עם שותפים מקצועיים וספק איכותי כמו חברת מטריקס, שעמדה ביעדים ובהתחייבויות וסיפקה לפרויקט זה את מיטב אנשיה. הפרויקט נוהל כמו 'מבצע צבאי', תוך עמידה בלוחות זמנים קפדניים ושילוב מוטיבים של הגנת לקוח, הגנת פרטיות והגנת סייבר, שהיו מרכיבים מרכזיים מאוד במהלך הפרויקט. כל זאת קרה בזכות כל אחת ואחד מכם, ועל כך מגיעה לכם כל ההערכה והתודה. נכונו לנו עוד אתגרים גדולים, ואני רוצה לאחל לכולם הרבה בהצלחה ושנה טובה".

גוטמן אמר, כי "פרויקטים מטבעם מייצרים מערכת התקשרות ארוכה בין מי שמזמין את הפרויקט לאלו שמבצעים אותו, הכרוכה באתגרים רבים. הפרויקט הזה הוא דוגמה פנטסטית למערכת יחסים מופלאה בין לקוח וספק. האירוע היום מאפשר לנו לראות כמה גדול היה הצוות שעסק בפרויקט הזה, ואני רוצה להגיד תודה רבה לכל אלו שעסקו במלאכה. כולנו יכולים לתכנן מערכות שונות, טובות ככל שיהיו, אבל מה שגורם לזה לקרות הוא האנשים, והאנשים שהיו בפרויקט הזה הם אנשים מופלאים. שאפו לכולם. מדובר בפרויקט שניתן להגדיר אותו כהצלחה גדולה. אין הרבה דוגמאות לפרויקט בסדר גודל כזה, בהיקף כזה ובוודאי חובק חברה כפי שהיה הפרויקט הזה. שתהיה לנו שנה טובה מלאה בפרויקטים מוצלחים בדיוק כמו זה".

[caption id="attachment_300236" align="alignnone" width="603"] מימין: ירון נתיב, רן יצחקי, אריאלה טל, סיוון מוס וניר אברהמי. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

[caption id="attachment_300237" align="alignnone" width="604"] מימין: טימור אחמרוב, לב גנטמן וערן מעוז – מטריקס. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

הפוסט הרמת כוסית לאנשי המקצוע שהרימו את המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לעיתים קרובות צריכים בכלל לשאול קודם כל מה זה חריגים. בדרך כלל מתייחסים אליהם כאל משהו שולי קיצוני, אבל לפעמים זוהי תופעה די גדולה, ועד שנזכרים, מתעוררים ומתחילים לטפל בה - היא הופכת לרצינית. אין זה גם בהכרח שגיאה של המערכת וזה לא גם חייב להיות בהכרח משהו פסול או לא תקין. למעשה, אין זו תופעה נדירה כל כך כמו שנוטים לחשוב. זו פשוט תופעה אחרת, תופעה שיש לה איזשהו שהוא שורש אחר ואנחנו רוצים וצריכים ללמוד איך לטפל בה. למעשה, בלא מעט מקרים, רעיונות איך לטפל בחריגים רעים נובעים מלימוד של טיפול בחריגים טובים", כך אמרה השבוע אדית אורי, מפתחת פתרון GT data mining ושל מדע הנתונים החדש, במפגש פורום Data Science מבית אנשים ומחשבים בנושא "זיהוי חריגים - מפתח לקבלת החלטות מהירות", שנערך ביס פלאנט בראשון לציון.

אורי, מהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון ובעלת תואר MSc מהפוליטכניק של ניו יורק, תיארה את הדרך שבה משתמשים כיום לזיהוי חריגים. "נכון להיום משתמשים בכוח המחשוב כדי להריץ את כל השילובים ואת כל האפשרויות כדי לבדוק האם אחד מהם מצליח להסביר תופעה חריגה, ואז עושים עוד הרצה ועוד אחת, ובסופו של דבר בוחנים מקרוב את ההרצה שמובילה לחיזוי הטוב והמהיר ביותר של החריגה", היא סיפרה.

אבל לדעתה לא מדובר בשיטה טובה דיה, ובטח לא לכל המקרים. "היא לפעמים מאכזבת, כי מה שרואים בסופו של דבר זו שרשרת ארוכה של משתנים, שבעצם לא אומרת כלום. אומרים שזה בגלל הביג דטה, אבל כבר הוכח שזה קורה גם כשהמידע לא ממש גדול. זה אומר שייתכן שהסיבה היא מחוץ למשתנים, ואז לא מצליחים להתאים הסבר, והמצב אפילו נהיה רע יותר", טענה אורי.

היא סיפרה שזה מה שהוביל אותה לפיתוח מדע הנתונים החדש. "אירועים אי אפשר שימשיכו, אבל חוקים כן. איך אנחנו מוודאים שמדובר באפשרות לבצע קריאה אמיתית למחר ולא מדובר במשהו מקרי? הכלי שאני מציעה הוא GT Data Mininig, והרעיון שלו הוא, שאם אני מזהה דפוסי התנהגות הסיכוי שהם יהוו חוק עתידי יהיה גדול יותר. כדי לעשות זאת אני משתמשת בקבוצות, כי קבוצות מאפשרות לסנן רעשים וגם עוזרות להפריד בין תופעות שונות, כי ההנחה היא שהקבוצה צריכה להיות הומוגנית", היא סיכמה.

זיהוי אנומליות של חתימות ביומטריות

אבי וינברג, מומחה בתחום הסייבר ולימוד מכונה, דיבר על זיהוי אנומליות של חתימות ביומטריות בעידן הפייק ניוז שהוא לטענתו מסוכן אף יותר ממה שחושבים, תוך שהוא מביא כדוגמאות סרטונים שהוכנו ומציגים נאומים דמיוניים של מנהיגים, כמו נאום מומצא של הנשיא האמריקאי לשעבר ברק אובמה, וכן תמונות מסונתזות של אנשים שנועדו להטעות את משטרות הגבולות ועוד.

"כדי לזהות דברים כאלה, אנחנו בעצם רוצים למצוא את הנורמלי מתוך מה שלא נורמלי, וזה אומר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגדיר מה זה נורמלי. החריגות לא חייבת להיות תופעה שולית, אלא תופעה ייחודית ומקורית, ואפשר למנף אותה לטובת הארגון. יש גם דברים שנמצאים על גבול החריג/לא חריג אבל זה אומר שההגדרות שלנו לא תמיד מדויקות", הוא אמר.

לדבריו יש כמה שיטות שונות שנלמדו לאורך הזמן בשביל לאתר שונות. " יש גישה כמותית, של בדיקת תוצאות רבות שיש לנו מול ואז מאתרים את אלו ששונות מאוד. גישה אחרת היא ניסויית והיא אומרת, שצריך לשחק עם הנתונים שלנו כדי לגלות מה קורה, ולא תמיד בצורה ויזואלית, אלא בצד המתמטי. ויש גם את השיטה הסטטיסטית, שמכמתת את הנתונים שלנו על ציר מסוים, על ממד מסוים", הוא פירט.

לפי ווינברג, זה הוביל בסופו של דבר לכניסה של הבינה המלאכותית ולימוד המכונה, ולשילוב כל המידע הזה בעולם אבטחת המידע והסייבר. "תקיפות הן למעשה סוג של אנומליות במערכת, והמטרה שלי היא ליצור מודל אחד מעל הנתונים ומכל הגירסאות של ההרצות כדי לבנות מודל זיהוי. השאלה היא האם לימוד מעמיק מספיק חכם כדי להתמודד עם תקיפות של לימוד מעמיק? לדעתי כן, ואנחנו בדרך לשם, וזה גם בא לידי ביטוי באלגוריתם שפיתחתי בשם MOFA, המאפשר לבדוק מהי רמת מהימנות של תמונות, ויתרה מכך, אם מזהים שמדובר בתמונות מסונתזות, ללמוד מה המקור שלהן", הוא סיפר.

צבי קצבורג

הפוסט "רעיונות איך לטפל בחריגים רעים נובעים מלימוד של טיפול בחריגים טובים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מחוז ג'יאנגסו, מנוע הצמיחה של סין ושחקן מרכזי בתעשיית ההיי-טק שלה, פתח מרכז חדשנות בתל אביב. המרכז, הממוקם במגדלי אלון, מיועד לארח סטארט-אפים ישראליים, כמו גם חברות סיניות המעוניינות בפתרונות חדשניים, שיתאימו לדרישותיהן הספציפיות. מרכז ישראל-ג'יאנגסו הוקם על ידי אזור ההיי-טק ווג'ין (שמפעיל תוכנית ייחודית עם רשות החדשנות הישראלית בשם "פארק החדשנות סין-ישראל" בעיר צ'אנגז'ו), ומופעל במשותף עם צוותים ישראליים מקצועיים, במטרה לחשוף ולייצר פרויקטים של שיתופי פעולה, גיוסי הון ומובילי חדשנות גם בסין וגם בישראל.

לעיר צ'אנגז'ו, הממוקמת במחוז ג'יאנגסו, יש מוניטין של שחקן בולט בהיי-טק הישראלי: בעשור האחרון צ'אנגז'ו מעורבת באקוסיסטם הישראלי, ומארחת כיום יותר מ-80 חברות ישראליות, הפועלות באזור ההיי-טק ווג'ין.

בשאיפה לקדם שותפויות עסקיות ארוכות טווח בין חברות ישראליות וסיניות וליצור מנגנוני תמיכה עבור חברות ישראליות המבקשות להשתלב בהצלחה בשוק הסיני, משרד הכלכלה הישראלי, משרד המדע והטכנולוגיה של הרפובליקה העממית של סין, והממשל המקומי בג'יאנגסו חתמו על הסכם במאי 2014, שנועד לקדם את פעילותן של חברות ישראליות בפארק החדשנות סין-ישראל צ'אנגז'ו. אזור ההיי-טק ווג'ין ייסד שתי קרנות, המיועדות להשקעה בהייטק הישראלי, אשר כבר השקיעו 300 מיליון דולרים בחברות סטארט-אפ ישראליות.

מנכ"ל המרכז הוא אילן מימון, מהיזמים הישראלים הוותיקים בסין, שותף מייסד של החממה התעשייתית הישראלית בעיר צ'אנגז'ו ומייסד פרויקטים ישראליים רבים אחרים בסין.

"במערכת היחסים הבוגרת עם ישראל," אמר מימון, "מחוז ג'יאנגסו מבין, שהצעד הבא והטבעי ביותר צריך להיות נוכחות קבועה בישראל, נוסף על כל הפרויקטים הישראליים שכבר פועלים במחוז. יוזמה זו, שמציג עכשיו מחוז ג'יאנגסו, היא צעד חדשני לעידוד שיתופי פעולה עתידיים נוספים בין חברות סיניות לבין חברות סטארט-אפ ישראליות".

לי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין, אמרה באירוע, כי  " כמרכז עסקים וחדשנות גדול ג'יאנגסו מציע הזדמנויות מהטובות ביותר לחברות סטארט-אפ ישראליות. ג'יאנגסו וצ'אנגז'ו הראו עד כה את מחויבותם העזה למערכת היחסים עם האקוסיסטם הישראלי, עם פארק החדשנות שלהם, המארח חברות ישראליות ומספק להן מגוון שירותים, עם החממה התעשייתית ופרויקטים נוספים. הפארק מעניק הנחיה ותמיכה ממשלתית ומקטין את החסמים והסיכונים לחברות ישראליות המבקשות להיכנס לשוק הסיני. עם שפע המשאבים ועם השירותים המצוינים, מרכז החדשנות ישראל-צ'אנגז'ו מציע לחברות הישראליות נחיתה רכה בסין".

[caption id="attachment_300091" align="alignnone" width="600"] מימין: אילן מימון, מנכ"ל מרכז ישראל-ג'יאנגסו, ולי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין. צילום: רמי לוי[/caption]

עמיר לאטי, מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה במשרד החוץ הישראלי ציין, כי סין הפכה לשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל, עם היקף סחר של 13.9 מיליארד דולרים בשנת 2018. "סין היא שוק הייצוא השלישי בגודלו של ישראל, עם רכיב גדול של אלקטרוניקה (רובו אינטל). מטרתנו כיום היא לגוון את הסחר", אמר לאטי, "ולשם כך אנו מחפשים שותפים נוספים בסין כדי לסייע ליותר חברות ישראליות בינוניות וקטנות לצאת לשוק הסיני". עוד הוסיף, כי היוזמה של מחוז ג'יאנגסו היא דרך לחברות ישראליות לעשות עסקים לא רק בעיר צ'אנגז'ו, אלא ממנה להתפשט לשאר סין. "ג'יאנגסו הוא ראש הדרקון בכל ההסכמים לחדשנות שנעשו בין ישראל לסין עד כה. המרכז החדש בתל אביב הוא גשר נוסף לחברות ישראליות שרוצות להגיע לסין", אמר

בטקס הפתיחה, שהתקיים במשרדי המרכז, השתתפו חברי משלחת בכירים מהממשל של מחוז ג'יאנגסו, צוי יוטינג, יועץ מדע וטכנולוגיה בשגרירות סין, מתן וילנאי, שגריר ישראל לשעבר בסין ויו"ר לשכת המסחר ישראל-אסיה, בכירים מרשות החדשנות הישראלית ואורחים ישראלים נוספים.

[caption id="attachment_300093" align="alignnone" width="598"] מימין: אילן מימון, מנכ"ל מרכז ישראל-ג'יאנגסו, מתן וילנאי, יו"ר לשכת המסחר ישראל-אסיה ולשעבר שגריר ישראל בסין, ולי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין. צילום: רמי לוי[/caption]

הפוסט מרכז ישראל-ג'יאנגסו מגיע לתל אביב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בר הורוביץ, חיילת משוחררת שלמדה בתיכון בערד במגמת תיאטרון והתכוונה לצאת לטיול בעולם, לא חשבה על לימודים אקדמיים בתחום מדעי המחשב ובטח לא על השתלבות בעולם ההיי-טק. אבל לאחר שהגיעה למפגש היכרות בו הוצג קק"לטק-רד בינת - מיזם שיכשיר צעירים לעבודה בהיי-טק ויעניק תמריצים להתיישבות בפריפריה, היא נדלקה, שינתה תכניות ב-180 מעלות ובחרה להשתלב בו. הורוביץ ועוד 29 סטודנטים החלו את המסע שיהפוך אותם לבוגרי תואר במדעי המחשב ומוסמכי DevOps, ובהתאם, יש להניח, לעובדי היי-טק מבוקשים.

"זו מתנה לחיים - אף אחד לא ציפה שניתן יהיה ללמוד לימודים אקדמיים בערד וגם למצוא פה עבודה בתחום", אמרה הורוביץ בטקס ההשקה של המיזם, שנערך בערד. לצידה עמד ישראל ביטון, שסיפר איך התחנך בחינוך החרדי, ללא לימודי ליבה, עזב אותו בגיל 16 לחינוך הממלכתי, עשה צבא, סיים במהלך שירותו בגרויות, התקבל לתכנית קק"לטק-רד בינת ועובד קשה על מנת להשלים את הפערים הגדולים. לדבריו, "החלום שלי הוא להראות לכולם שאם רוצים אפשר להצליח, גם אם נקודת הפתיחה שלך שונה. אני רואה את העתיד שלי כאיש היי-טק והמיזם הזה הוא בדיוק המקפצה שחיפשתי".

"אנחנו מבטיחים המשך התפתחות טכנולוגית בערד"

התכנית, שאותה יזם יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת, היא שיתוף פעולה בינה לבין הקרן הקיימת לישראל, בתמיכת עיריית ערד. מטרתה היא לחזק את ההתיישבות בנגב בפרט ובפריפריה בכלל. במסגרת התכנית יוכשרו חיילים.ות משוחררים.ות לעבודה בהיי-טק, ומשתתפים.ות שאינם בני המקום יקבלו תמריצים להתיישבות בערד. המיזם מתקיים במסגרת תכנית "ישראל 2040 - קק"ל בונה את ארץ המחר" של הקרן הקיימת. במהלך האירוע נחנך קמפוס בינת בערד, שישמש את משתתפי התכנית במהלך תקופת לימודיהם והכשרתם, ובסיומה יהיה מקום העבודה שלהם.

משתתפי המיזם יקבלו מימון של שכר הלימוד ושעות תגבור לתואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, ובנוסף התמחות בעולמות הענן וה-DevOps. רד-בינת מבטיחה לצעירים המשתתפים לשלבם באחת מ-20 חברות ההיי-טק של הקבוצה, או באחת מהחברות שיצטרפו למיזם בהמשך. הסטודנטים יקבלו מלגות שכר לימוד וקיום בכל אחת משלוש שנות התואר, וכן מחשב אישי. לתכנית לא נדרשת עמידה בתנאי קבלה אקדמיים - חלק ממנה הוא הכשרת הסטודנטים במכינה כדי לעמוד בדרישות האקדמיות, והיא פתוחה לכל מי שמעוניין ונמצא מתאים להשתתף בה. התכנית פועלת כיום בערד ומיועדת להתרחב לערי פריפריה נוספות.

[caption id="attachment_300293" align="alignnone" width="600"] יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת, במהלך האירוע. צילום: אמנון גוטמן, מערך ההסברה של קק"ל[/caption]

לדברי זיסאפל, "מיזם קק"לטק-רד בינת משלב לימודים אקדמיים יחד עם מרכז היי-טק, שיספק לסטודנטים סביבת עבודה במהלך הלימודים ולאחר מכן, ויבטיח המשך התפתחות טכנולוגית לערד. המיזם הזה הוא דוגמה שאפשר יהיה לשכפל בערים נוספות בפריפריה, מה שיאפשר צמצום הפער הדיגיטלי, קידום הפריפריה מבחינה כלכלית וחברתית, וחיזוק ההתיישבות ברחבי הארץ".

"נדרשת התגייסות כללית למען הפריפריה"

את פעילות ההכשרה המקצועית והליווי התעסוקתי בקמפוס קק"לטק-רד בינת מובילה החברה הבת, בינת תקשורת מחשבים. אלון בן צור, מנכ"ל החברה, סיפר באירוע ההשקה שיש לו פינה חמה בלב לערד, משום ש-"יש בה פוטנציאל, הון אנושי, הנהגה תומכת ואוויר נפלא".

"אנחנו עדים להתחזקות ההיי-טק במרכז הארץ, בעוד שהפריפריה משלמת חלק מהמחיר ונחלשת. לזה יש להוסיף את מצוקת כוח האדם והמחסור בהון אנושי בעל הכשרה טכנולוגית. הפער בין הצרכים שלנו, במדינה, ליכולת של מעגלים נוספים בחברה להצטרף לתעשיית ההיי-טק מחייב התגייסות של כולנו. המיזם הזה הוא דרך נוספת לפעול ולאפשר לאנשים שפספסו את ההזדמנות להשתלב במעגלים אלה לרכוש מקצוע טכנולוגי מבוקש ביותר, שיעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי", הוסיף.

לדברי בן צור, "ישראל היא מדינה קטנה ואנחנו מחויבים לקרב את הפריפריה בעשייה מן הסוג הזה. חוסנן של הערים בפריפריה מותנה בכלכלה חזקה ותעשייה יוצרת, ובדרך זו נסייע להם להגדיל ולהרחיב את היכולות העסקית והתעסוקתית של העיר. הצלחת המיזם בערד תאפשר לנו לשכפל אותו לערים נוספות".

"אני גאה שבינת תקשורת מחשבים לוקחת חלק בעשייה הזו", אמר בן צור לסיום. "הבטחנו לפעול ככל שנדרש להצלחת המיזם. אנחנו, בבינת, נמדדים על ההצלחה העסקית שלנו, אבל לא פחות על תרומתנו לעשייה החברתית בקהילה. בינת תקשורת מחשבים תחגוג השנה 45 שנות עשייה. לאורך השנים היא מקפידה לעשות למען הקהילה, כאשר המיזם הנוכחי מצטרף למגוון רחב של פעילויות נוספות".

הפוסט רד בינת וקק"ל השיקו מיזם לעידוד ההיי-טק בפריפריה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רגע לפני ראש השנה, מאורת הנמר אירחה את נועה קלוט ומירלי רוטשטיין, מנכ"ליות משותפות של 3Base.

3Base היא חברה בת של טלדור, שהוקמה לפני 11 שנים על מנת לסייע בשילוב חרדיות בשוק ההיי-טק הישראלי, ולימים גם הגלובלי. החברה מונה 130 מתכנתות חרדיות, המצויות ברף העליון בדירוג ה-IQ. כולן מפתחות תוכנה בקוד פתוח, שמתמחות בפיתוח בק-אנד, פרונט-אנד ו- Full-Stack, בשפות דוגמת גו, Nodjes וג'אווה.

שתי האורחות שלי ציינו בפניי שהחברה "נותנת פתרון מקומי מעולה למצוקת כוח האדם בשוק ההיי-טק הישראלי. הפיתוח נשאר בארץ, עם טובות המתכנתות, אין התמודדות עם 'בריחת מוחות', שכן העובדות מחויבות ומסורות, ובמקביל, איכות הדליוורי וקצב ההתקדמות גבוהים ביותר".

"כוח נשי במיטבו"

יש לציין ש-3Base מהווה עבור המתכנתות החרדיות מוקד משיכה, שכן היא מאפשרת לנשים חרדיות לפרוץ את תקרה הזכוכית שלהן - גם בהיבט הכלכלי וגם בזה המקצועי. קלוט אמרה כי "מרגש אותי להיות מנכ"לית של חברה שהיא כל כולה כוח נשי במיטבו. אני מתפעלת מהשמחה והחיוך על פניהן של העובדות שלי, שנדמה לי שמביעה גאווה שלהן בעצמן, על היכולת שלהן לפרוץ תקרות ולהיות שותפות לצוותי פיתוח מתקדמים בתעשייה".

בנוסף, לחברה מחלקה המעסיקה מדעני נתונים בכירים, בניהולו של רועי יצחק, בעל תואר דוקטור במתמטיקה שימושית ובמדעי המוח. המחלקה מבצעת פרויקטים בתחומים שונים, כמו NLP, ראיית מחשב וזיהוי אנומליות. הייחודיות שלה היא העובדה שהניסיון של אנשיה בתחום נצבר ממגוון רחב מאוד של תעשיות וכולל עשרות רבות של פרויקטים שונים שביצעו.

הלקוחות של 3Base מגוונים וכוללים חברות היי-טק מבוססות, סטארט-אפים בתחילת דרכם, חברות IT גדולות ותעשיות ביטחוניות. רוטשטיין ציינה כי "הייחודיות שלנו היא בהתאמת העובדות לצרכים המדויקים של הלקוחות שלנו - ברמה המקצועית ולא פחות חשוב מכך, ברמה האישית. אנחנו מציעות פתרון לבעיית הגיוס בחברות היי-טק לצד תרומה משמעותית לחברה הישראלית".

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: נועה קלוט ומירלי רוטשטיין, 3Base הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סער כהן (28) מונה להיות מנהל מערך ההדרכה (Head of Education) בחברת דבליפ, העוסקת בייעוץ ומאפשרת לארגונים לייעל את גוף הפיתוח שלהם. דבליפ מקיימת הכשרה להיי-טק - DevOps Bootcamps ייחודיים ומעשיים בני 10 שבועות ללא תשלום ומכשירה מומחי DevOps במסלול של התפתחות אישית ומקצועית. במסגרת התפקיד ישמש כהן כחלק אינטגרלי ממערך ההדרכה של ה-DevOps בוטקאמפ, הוא יהיה אחראי בין היתר על עדכון והתאמת תכני ההדרכה, תכנית למידה מתמשכת לכלל העובדים (lifelong learning), גיוס טאלנטים, החל משלב הבחינות המקצועיות ועד לראיונות טכנולוגיים. בנוסף, יעסוק בריענון והתאמת תכני הלימוד במוסדות שונים על מנת להכשיר ולהכין סטודנטים לעולם העבודה העדכני. בתפקידו הקודם עבד כמהנדס תקשורת נותנים בבורסה לניירות ערך ובחברת האינטגרציה בינת. כהן הנדסאי תוכנה מאורט סינגאלובסקי תל אביב, ואותר למסלול פרוייקטנטים בצבא במסגרת לימודי ההנדסאי.

הפוסט סער כהן מונה לתפקיד מנהל מערך ההדרכה בחברת דבליפ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אל מאורת הנמר הגיעו לפני ראש השנה רני אסנת, סמנכ"ל האסטרטגיה, ונטע גבעתי לוי, מנהלת משאבי האנוש והגיוס הגלובליים באקווה סקיוריטי - חברה שפועלת ברחבי העולם בתחום ההגנה על יישומי ענן. מרכז הפיתוח של אקווה ממוקם בישראל, ויש לה משרדים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, הודו, סינגפור והולנד. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בארץ, 60 בארצות הבריית ו-40 בשאר העולם.

רציתי להבין את המהות של אקווה, ואסנת התנדב להסביר: "נוסדנו לפני כארבע שנים כדי לטפל באבטחת אפליקציות ענן מהדור הבא, יישומי מיקרו-שירותים שרצים בקונטיינרים ובסביבות נטולות שרתים וקוברנטיס. צמחנו מהר ואנחנו מעסיקים כיום כ-200 עובדים, מחציתם בישראל. רוב הלקוחות שלנו נמצאים בארצות הברית, ויש לנו לקוחות גם באסיה, באירופה, באוסטרליה ובארץ. מדובר בארגוני אנטרפרייז גדולים".

"התחום שבו אנחנו עוסקים הוא מאוד דינמי", המשיך. "המתחרה העיקרית הייתה טוויסטלוק, שנקנתה לפני כמה חודשים על ידי פאלו אלטו, והסכום ששולם עבורה מעיד על פוטנציאל השוק בתחום ההגנה על יישומי ענן. לפי גרטנר, התחום שלנו יגדל בערך פי 14 בתוך ארבע שנים. זה שוק של מיליארדים".

הכל מתחיל ונגמר בגיוס

שם המשחק בתחום של אקווה הוא גיוס - של כסף, שכבר גויס, ושל עובדים - מהלך שאקווה מבצעת בימים אלה. לדברי אסנת, "באפריל השנה מנינו 140 עובדים ומאז גדלנו ב-60 נוספים. גייסנו מספיק כסף - עד היום 100 מיליון דולר". הסקתי מכך שאקווה היא חברה חזקה, ואסנת ציין בפניי שהיא ממשיכה לפרוח: "אנחנו גדלים עם השוק. ב-2015, כשהתחלנו, לא היה ברור גודלו והאם זה שוק אנטרפרייז, אך כבר בשלב הבטה היה ברור לנו לאן השוק הולך. התחלנו עם קונטיינרים והמשכנו עם סביבות ללא שרתים".

לדבריו, "אחד הדברים שבולטים בשנה האחרונה הוא סביבות מרובות עננים (מולטי קלאוד). כמעט כל חברה היא כזו בהגדרה, וההתייחסות בארגונים לריבוי עננים היא כאסטרטגיה".

גישה אחרת לאבטחת מידע

הסתקרנתי לשמוע למה אקווה בחרה באבטחת קונטיינרים כמוקד הפעילות שלה. "זה שילוב של כמה טרנדים בו זמנית: DevOps, שמאיץ את תהליכי הפיתוח ונכנס ל-IT הארגוני, וקונטיינרים, שמאפשרים לעשות זאת מהר ובצורה קלה. הכל מחובר ומתואם דרך קוברנטיס, ואם רוצים לזהות פעולה חשודה חייבים לדעת את ההקשר ולמה היא שייכת. בלי קונטקסט לא יודעים אם זוהי פעולה חריגה", אמר אסנת.

הוא ציין כי "בכך יש לנו, באקווה, תפקיד משמעותי, כי אנחנו מסתכלים על סביבת האבטחה בצורה שונה. האבטחה המסורתית הביטה החוצה - מהיכן תקיפות באות ומה תוקפים מנסים לעשות. אנחנו מסתכלים מה האפליקציה מנסה לעשות, ואם היא חורגת מכך - מזהים זאת".

העובדים במוקד

מכיוון שבחברה כמו אקווה העובדים הם הנכס המרכזי, שאלתי את גבעתי לוי מה מאפיין את עובדי החברה ואיך משמרים אותם באווירת "הדלת המסתובבת", שמאפיינת חברות רבות. היא השיבה ש-"העובדים שלנו מאוד מסורים ואנחנו שומרים על אווירה של סטארט-אפ. אנחנו מצליחים לשמור אותם בזכות המחויבות ותחושת החיבור וההשפעה שיש לכל אחד".

ציינתי שאנשים מחפשים כיום "טווח קורקינט" ממקום העבודה, כלומר: מקום עבודה שניתן להגיע אליו בתוך זמן קצר. גבעתי לוי השיבה שזהו אחד הפרמטרים, אבל עובדים מגיעים לאקווה גם בגלל הפיתוח המרתק. "המוצר שלנו מעניין ואנחנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, מה שמגרה את העובדים הפוטנציאליים", הדגישה. "הפיתוח אצלנו נעשה בשפת Go החדשנית והמעניינת, שרבים רוצים לצבור בה ניסיון. מגיעים אלינו מגוגל, מאמזון, מסטארט-אפים ומחברות אבטחת מידע אחרות. אנחנו בוחרים את העובדים בפינצטה והוגנים בהצעות שלנו. כמו כן, אנחנו מתאימים את עצמנו לשוק העבודה הנוכחי, ומבינים שהוא שונה מהיכן שהיה לפני 10 שנים ומאיפה שיהיה בעוד ארבע שנים".

[caption id="attachment_300498" align="alignnone" width="600"] עובדי אקווה במפגש החברה במדריד. צילום: יח"צ[/caption]

בשלב זה סיקרן אותי להבין את הרוח של היזמים של אקווה - דרור דוידוף, המנכ"ל, ואמיר ג'רבי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. "שניהם באו עם הרבה ניסיון. הם לא הקימו חברה כדי למכור אותה במהירות, אלא כדי לבנות אותה לטווח הארוך", אמר אסנת. "אין למנהלים אצלנו מדיניות דלת פתוחה, פשוט כי אין דלתות. כולם יושבים יחד בשתי קומות ברמת גן, והמנהלים נודדים בין הקומות. מעודדים אצלנו אנשים לטוס לבוסטון ולמשרדים אחרים, ולשהות שבוע-שבועיים עם העובדים שם". הוא ציין כי בניגוד לכמה חברות אחרות, "אנחנו משתדלים שהאנשים יעבדו במשרדים ולא בבית, כדי שתהיה אינטראקציה. זה משפיע על אופי החברה".

לסיכום, מגמת הצמיחה של אקווה, אם לשפוט לפי בני שיחי, לא עוצרת: "אנחנו ממשיכים לצמוח, מגיעים ללקוחות חדשים, אבל גם מעמיקים ומרחיבים את השימוש אצל לקוחות קיימים", אמר אסנת.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: רני אסנת ונטע גבעתי לוי, אקווה סקיוריטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג׳וניפר ישראל הודיעה באחרונה על מינויו של יגאל אוסטרובסקי למנהל מכירות בכיר לתחום ספקי השירות. במסגרת תפקידו הוא יהיה אחראי על הפעילות של ג׳וניפר בארץ בקרב ספקי השירות המסורתיים, טיפול בלקוחות אסטרטגיים ופיתוח פעילות החברה בסגמנטים חדשים. אוסטרובסקי מביא עימו לתפקיד ניסיון של יותר מעשור בתחומי רשתות של ספקי שירות ומפעילים כלל ארציים. בתפקידו האחרון הוא שימש כארכיטקט מוביל לרשתות SP בסיסקו, ולפני כן שימש בתפקידים טכניים שונים באלקטל-לוסנט ובמוטורולה. אוסטרובסקי הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, ובעל תואר שני בניהול טכנולוגיה, יזמות וחדשנות.

הפוסט יגאל אוסטרובסקי – מנהל מכירות בכיר לתחום ספקי השירות בג'וניפר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'וניפר נטוורקס ערכה לקראת השנה החדשה אירוע שותפים בחדר פרטי בתל אביב. תוך שהם נהנים מארוחת ערב מושקעת ומהרמת כוסית לשנה החדשה, נכחו באי האירוע בהשקתה בישראל של MIST, הרשת האלחוטית מבית ג'וניפר.

מדובר בפתרון מבוסס בינה מלאכותית, המיועד לארגוני אנטרפרייז (AI Driven Enterprise). המוצר מספק למנהל הרלוונטי בארגון מידע, בשפה טבעית, היכן יש בעיות ברשת ומציע דרכים לפתרון. הוא כולל תמיכה בתקן החדש Wi-Fi 6 ויכולות מעקב מתקדמות של BTL.

לפני שעזבו את המקום, קיבלו האורחים שי מתוק לשנה החדשה.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

[caption id="attachment_300542" align="alignnone" width="600"] מימין: יוני צור, מנהל צוות פריסיילים בינת; איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל; אבי בראל, AVP בבינת; גילרון צארום, מנהל שותפים בג'וניפר ישראל; וגולן רגב, ג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300543" align="alignnone" width="600"] מימין: ולדימיר אורייב, מנהל מכירות MIST; ואלון סטמבולצ'יק, ספיידר תקשורת. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300544" align="alignnone" width="600"] מימין: ארז בן ישי, אואזיס; ועופר פז, סמנכ"ל הטכנולוגיה של זברה טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300545" align="alignnone" width="600"] מרימים כוסית, או כוס: דורון סהר (מימין) ועמית לוי מאוברליין. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300546" align="alignnone" width="600"] מימין: שרון עזרא, מנהל מחלקת פריסיילים בבזק בינלאומי; וגולן רגב, ג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300547" align="alignnone" width="600"] מימין: תומר שרון, מנכ"ל אואזיס; ואלי וודינסקי, מנכ"ל זברה טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור[/caption]

המשך יבוא...

הפוסט שנה חדשה עם ג'וניפר – חלק א' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מורות, מורי וגננות החינוך המיוחד במזכרת בתיה הצטרפו לתוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לחינוך מיוחד" של קרן אתנה. ארגז הכלים הדיגיטלי כולל אייפד, 120 שעות הדרכה, מדפסת, שלוש שנות אחריות, שלוש שנים תמיכה טכנית, גמול השתלמות, מקרן לכיתה, אינטרנט אלחוטי לכיתה ותיק למחשב.

טקס השקת התוכנית במזכרת בתיה נערך בקריית החינוך ע"ש יצחק רבין בהשתתפות גבי גאון - ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, אורי בן-ארי – מייסד ונשיא קרן אתנה, שרון לוי – מנכ"ל GSK Consumer Healthcare ישראל, רון כהן – מנהל שיווק ומכירות בנק מסד, יוסי עמר – נציג יו"ר הסתדרות המורים סניף רחובות, רותי כוכבי – מנהלת מחלקת החינוך במועצה המקומית מזכרת בתיה, מוטי בן-שלום, יניב קינן  ואורי יוגב מחברת GSK Consumer Healthcare ישראל, מלי יצחק – מנהלת מרכז תמיכה יישובי אזורי (מתי"א) במעגן ואישים נוספים

באמצעות התוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לחינוך מיוחד" של קרן אתנה, כ-15,000 מורים ומורות לחינוך מיוחד בישראל יקבלו מחשבי iPad יחד עם תוכנות ואפליקציות מיוחדות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות. התכנית מתבצעת בשיתוף האגף לחינוך מיוחד והאגף לטכנולוגיות מידע במשרד החינוך.

התוכנית מיועדת להעצים את מורי, מורות וגננות החינוך המיוחד בישראל ומאפשרת להם לתקשר טוב יותר עם תלמידיהם. בנוסף, התוכנית מקנה גישה למגוון רחב של חומרי לימוד ומשנה באופן משמעותי את חייהם של התלמידים. המורות והמורים יכולים להכין בעזרת ה-iPad תוכניות לימודים מיוחדות לתלמידיהם, כאשר התלמידים יכולים להמשיך את חוויית הלמידה בביתם לאחר שעות הלימודים בבית הספר.

תוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לחינוך מיוחד" שהושקה ב-2015, הינה נדבך נוסף בתכניותיה של קרן אתנה, הכוללות גם את "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה" (הושקה ב-2007), " ארגז כלים דיגיטלי לכל גננת" (הושקה ב-2012) " ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה למדעים" (הושקה ב-2014) ו" ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לאנגלית" (הושקה ב-2018).

עד היום חילקה קרן אתנה מחשבים ניידים (לפטופים), טאבלטים ואייפדים ליותר מ-23,600  מורות, מורים  וגננות (בהתאם לתוכניות השונות של הקרן)  ב-2,049 בתי ספר וגני ילדים ב-160 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, לצד 120 שעות הדרכה, מדפסת, שלוש שנות אחריות, שלוש שנים תמיכה טכנית, גמול השתלמות,  מקרן לכיתה,  אינטרנט אלחוטי לכיתה ותיק למחשב.

חלוקת ארגז הכלים הדיגיטלי למורות, מורי וגננות החינוך המיוחד  במזכרת בתיה התאפשרה בזכות תרומתם של קרן אתנה ושותפיה: הקרן לקידום מקצועי של הסתדרות המורים, בנק מסד, משרד החינוך, הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, קרן משפחת סילבן אדמס, מגבית קנדה, חברת GSK Consumer Healthcare, מפעל הפיס והמועצה המקומית מזכרת בתיה.

הפוסט תוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לחינוך מיוחד" של קרן אתנה במזכרת בתיה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דיינאבוק אירופה (לשעבר טושיבה) מינתה את אהרון לאוטמן (35) לנציג מכירות מותג המחשבים הניידים דיינאבוק (Dynabook) בישראל. לאוטמן ישמש בתפקיד דומה במפעיל, המשמשת ב-35 השנים האחרונות כנציגת דיינאבוק למגזר העסקי והארגוני בישראל. בתפקידו הקודם הוא היה מנהל פיתוח עסקי ומכירות במספר חברות סטארט-אפ ולפני כן שימש במשך כחמש שנים כמנהל קו מוצרי טושיבה במפעיל. ללאוטמן, בוגר יחידת 8200, תואר ראשון במדעי החברה עם התמחות בשיווק מהאוניברסיטה הפתוחה.

הפוסט אהרון לאוטמן מונה לנציג מכירות דיינאבוק בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'וניפר נטוורקס ערכה לקראת השנה החדשה אירוע שותפים בחדר פרטי בתל אביב. תוך שהם נהנים מארוחת ערב מושקעת ומהרמת כוסית לשנה החדשה, נכחו באי האירוע בהשקתה בישראל של MIST, הרשת האלחוטית מבית ג'וניפר.

מדובר בפתרון מבוסס בינה מלאכותית, המיועד לארגוני אנטרפרייז (AI Driven Enterprise). המוצר מספק למנהל הרלוונטי בארגון מידע, בשפה טבעית, היכן יש בעיות ברשת ומציע דרכים לפתרון. הוא כולל תמיכה בתקן החדש Wi-Fi 6 ויכולות מעקב מתקדמות של BTL.

לפני שעזבו את המקום, קיבלו האורחים שי מתוק לשנה החדשה.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

[caption id="attachment_300651" align="alignnone" width="600"] בתמונה: יואב לודמר, SMBIT; איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל , ושלומי פליוטקל, SMBIT. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300653" align="alignnone" width="600"] בתמונה: תומר שרון, מנכ"ל אואזיס; וגילרון צארום, מנהל שותפים בג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300654" align="alignnone" width="600"] בתמונה: מוטי סילגי מסילטק; ואיציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300655" align="alignnone" width="600"] בתמונה: איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל; וחן ביבר מפרטנר. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_300656" align="alignnone" width="600"] המשתתפים מאזינים רוב קשב. צילום: ניב קנטור[/caption]

לחלק א' לחצו כאן.

הפוסט שנה חדשה עם ג'וניפר – חלק ב' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת פתרונות התשלום וריפון ישראל מודיעה על שינוי ארגוני ועל מינויים חדשים. שתי חטיבות בחברה, הקמעונית והמסחרית, שנוהלו עד היום בנפרד, יאוחדו תחת ניהולו של גבי בנד - שיכהן כמנכ"ל החטיבה המסחרית.

בנד, בעל תואר מהנדס תוכנה תעשיה וניהול, הצטרף ל-א.ח. יישומים ב-2004 ולאחר רכישתה על ידי וריפון ב-2008 ביצע שורה של תפקידי ניהול במחלקת הפרויקטים, הרכש, ההתקנות, והמכירות. בנוסף כיהן כסמנכ"ל המכירות ובשנים האחרונות כמנכ״ל החטיבה המסחרית של וריפון ישראל.

קובי כהן יקודם לתפקיד סמנכ"ל מכירות SMB. בתפקידו זה ינהל את מערך מכירות השטח של החברה.

‪יניב כחלון יכהן כסמנכ"ל מכירות לרשתות ולקוחות אסטרטגיים. בתפקידו זה ינהל את כל פעילות המכירות של ריטייל360.

במסגרת השינויים, שמחה גנדלמן החליט לפרוש מתפקידו ולצאת לגמלאות. גנדלמן, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, החל לעבוד כמנהל פרויקט EMV בשנת 1999 בחברת ליפמן, ולאחר מכן שימש בתפקידי ניהול בכירים בליפמן וב-וריפון ישראל ותרם רבות לצמיחת החברה.

דן סופר, מנכ״ל וריפון ישראל וסגן נשיא למערב אירופה: ״שינויים אלו יאפשרו לנו למקד את מאמצי המכירה ולמקסם את ההכנסות של החטיבה המסחרית המורחבת. אני בטוח כי גבי, קובי ויניב יעשו חיל בתפקידיהם החדשים ומאחל להם הצלחה רבה״.

הפוסט וריפון ישראל: שינוי ארגוני ומינויים חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עם בוא החגים וכניסת השנה החדשה, העניקה חברת KLA ישראל מלגות ל-15 סטודנטים להנדסה, תושבי מגדל העמק. הסטודנטים התחייבו בתמורה להתנדב במועדונית יהונתן, אשר בה מתארחים מדי יום 15 ילדים בגילאי 6 עד 12.

עוד לקראת החג, הזמינה KLA את העובדים שלה להרים תרומה משותפת, כל אחד כפי יכולתו, עבור סעודות חג שבית התבשיל מכין לילדים ולמשפחות נזקקות.

"ל-KLA יש מדיניות מעורבות חברתית מוסדרת וענפה, המתפרשת על פני כל ימות השנה וכוללת שיתוף פעולה עם מוסדות רבים במגדל העמק, אבל גם עם סטודנטים להנדסה ומדעים, בפקולטות השונות ברחבי הארץ, מוזיאון המדעטק ועוד ועוד", אמרה ויקי פלטניק, מנהלת משאבי אנוש ב-KLA. "במסגרת זו, גם לקראת ראש השנה הקדשנו כספים ומשאבים נוספים לתמיכה וטיפוח הקהילה, ומצאנו לנכון לרתום גם את העובדים שלנו. מרביתם, יש לציין, התגייסו לפרויקטי ההתנדבות בשמחה וברוחב לב".

הפוסט KLA ישראל ביצעה פרויקט חונכות במועדונית במגדל העמק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מרכז הפיתוח של נילסן ישראל מביא מיזם חדש ארצה – Women In Big Data. מדובר על יוזמה בינלאומית לשילוב נשים בעולמות ההיי-טק, וכעת נילסן מבקשת ליישמה גם בישראל. במפגש שנערך במשרדי נילסן במגדל עזריאלי בשרונה בתל-אביב השתתפו עשרות נשים, חלקן כבר מועסקות בתעשייה וחלקן שוקלות להיכנס לעולמות ההיי-טק והדטה. בין השאר, נערכו פאנלים בהשתתפות נציגות מגוגל ישראל, טאבולה, אינטל, יוטפו, נילסן ועוד.

[caption id="attachment_300798" align="alignnone" width="600"] בתמונה מימין לשמאל: שיר ברומברג, מפתחת ביג דטה ביוטפו, אילת לב-ארי, מנהלת מוצר בכירה בטאבולה, הדס שיינפלד, מנהלת מוצר בכירה בגוגל, נופר גספר, מנהלת תחום מדעי נתונים באינטל, הגר לאוב, מנהלת צוות מדעי נתונים באינטל, אתי גור, מהנדסת ביג דטה בנילסן. צילום: יח"צ[/caption]

אתי גור, מהנדסת ביג דטה, נילסן: "היוזמה החדשה הזאת מבקשת לנתץ את תקרות הזכוכית בעולמות ההיי-טק והביג דטה. רק כ-20% מכוח האדם בהיי-טק הן נשים, והמצב בביג דטה חמור בהרבה. באמת שאין סיבה לכך. הדרישה לכוח אדם איכותי ומיומן בתחום כל כך גבוהה, ונשים מהוות 50% מהאוכלוסיה – התנאים מצוינים והמטרה שלנו היא לנטרל פחדים, דעות קדומות וכל מה שעומד כמכשול בדרכן של נשים גם לתחומים האלו".

 דיילי ציפי נצפתה, הועצמה, וחזרה עם תמונות

הפוסט נילסן להעצמה נשית בהיי-טק: בכירות עודדו נשים להשתלב בביג דטה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חגי גולדשטיין התמנה למנהל חטיבת המכירות ופעילות היועצים באגף TMS (ר"ת Team Managed Services), במלם תים.

גולדשטיין - אשר עובד בחברה מזה שבע שנים, ולו תואר BSC בהנדסת תעשיה וניהול - הוא מנהל ותיק ומנוסה, אשר ניהל במשך מספר שנים את חטיבת השירות ב-TMS, ובשנה האחרונה הוביל את פרויקט הקמת מערכת CRM בחברה בהצלחה רבה.

אגף TMS מספק מגוון של שירותים לרבות: מיקור חוץ, שירותים מנוהלים, ניהול וביצוע פרויקטים, שירותי מומחה ומוקדי שירות מנוהלים. האגף פועל מתוך תפישת הלקוח במרכז, תוך מתן מענה למכלול הצרכים העסקיים מקצה לקצה של לקוחותינו.

חטיבת המכירות, אותה ינהל גולדשטיין, אחראית על מכירת כל שירותי TMS לרבות: שירותים מנוהלים, Professional services, חוזי שירות וכדומה. חטיבת היועצים מתמחה בכל עולמות ה-IT ומבצעת השמה של יועצים ומומחים בקרב לקוחות החברה.

[caption id="attachment_195118" align="alignleft" width="300"] קבוצת מלם תים[/caption]

במסגרת המינוי השני, התמנה זאב גל-צור למנהל חטיבת המוצרים של תים תוכנה במלם תים. גל-צור הצטרף לחברה לפני כשנה כמנהל פיתוח עסקי של המגזר הפיננסי, וימשיך במקביל גם בתפקידו זה.

כמנהל חטיבת המוצרים, יפעל גל-צור - מהנדס מכונות בהכשרתו, בעל תואר שני בהנדסת מחשבים והנדסת מכונות מהטכניון ושבימים אלה פוקד את ספסל הלימודים, כסטודנט ל- MBA - להעמקת שיתופי הפעולה עם יצרנים בינלאומיים, אותם מייצגת החברה בישראל, לצד הגדלת פורטפוליו הפתרונות ללקוחות.

זאב גל-צור הגיע למלם תים מחברת יבמ, בה מילא תפקידי מפתח רבים במשך 27 שנה, כך שהוא מביא עמו ניסיון רב בניהול פעילויות ומכירות מוצרים. בין השאר שימש כסמנכ"ל חטיבת התוכנה של יבמ במשך עשר שנים. בין תפקידיו הנוספים בחברה: מנהל פיתוח, חוקר במעבדות מחקר וניהול קבוצת שירותים ותוכנה.

הפוסט מלם תים הודיעה על שני מינויים חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דיילי ציפי התארחה באחרונה במשרדי חברת פריוריטי סופטוור יחד עם שותפיה העסקיים של החברה בישראל, לערב meetup שכולו בסימן ארה"ב עם פיצות, בירות וחטיפים.

[caption id="attachment_300810" align="alignnone" width="600"] אירוע שותפים עסקים ישראליים בחברת פריוריטי סופטוור. קרדיט: יח"צ[/caption]

את האירוע פתחו סמנכ"ל מכירות ושותפים עסקיים ישראל, שלמה אסרף, וסמנ"כלית השיווק והאסטרטגיה, אפרת נקיבלי. שם גילתה ציפי כי ללקוחות פריוריטי הישראליים יש צורך גובר והולך במענה על צרכים בינלאומיים וכי לחברה כבר יש מאות לקוחות שפועלים בארה"ב, ביניהם לקוחות אמריקנים מקומיים רבים. לכן, מציעה פריוריטי ללקוחותיה מרכזי שירות בצפון אמריקה ומבקשת להעמיק את הקשר בין השותפים והמיישמים בישראל למשרד המקומי בארה"ב. צוות הלוקליזציה במחלקת המוצר של החברה, לינה ביצ'אצ'י ונדב שלינגר, שיתפו והציגו בפני הקהל בדמו לייב, את החידושים האחרונים שנעשו במערכת הפריוריטי המותאמת לשוק האמריקני, כולל פתרונות בלעדיים שיכולה המערכת לספק ללקוחותיה.

[caption id="attachment_300811" align="alignnone" width="600"] אירוע לשותפים עסקים ישראליים בחברת פריוריטי סופטוור. קרדיט: יח"צ[/caption]

בסיום ההרצאות המעשירות, ביצעה ציפי יחד עם הנוכחים שיחת חו"ל אל ערן רוזנפלד, מנהל פריוריטי U.S, שדיבר על מורכבות השוק האמריקני, צרכיהם השונים של הלקוחות והשותפים שם, ועל הצמיחה המשמעותית של פריוריטי בארה"ב בשנים האחרונות. לקינוח, הרימו יחד עם ציפי כוסית לשנה חדשה פורצת גבולות ומלאת הצלחות וניצחונות, והתפנקו בשולחן מלא מתוקים.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

הפוסט האירוע של פריוריטי לשותפיה העסקיים בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות